החלטה בתיק ב"ש 9603/07

1.      בפני ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת שלו-גרטל) מיום 5.6.07 לשחרר את המשיב למעצר בית בכתובת מגוריו בבאר שבע .

2.      המדינה מייחסת למשיב חשד כי ביצע מעשה מגונה בכוח בנערה בת 15.5, שכנתו לבניין המגורים. לטענת המדינה, במהלך החקירה התברר כי המשיב ביצע מעשה מגונה נוסף בנערה אחרת, בת 16 כאשר לפני כשנה ליטף את ירכה וניסה לנשקה בכוח.

3.      ביום 31.5.07 נעצר המשיב ל 7 ימים לצרכי חקירה. ביום 5.6.07 הוגשה בקשה להארכת מעצרו למשך 4 ימים לצורך הגשת כתב אישום והגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. הבקשה בוססה על הצהרת תובע מפרקליטות מחוז ירושלים, שאישר כי יש מקום לכאורה להגיש כתב אישום נגד המשיב ולבקש את מעצרו עד תום ההליכים.

4.      בית משפט השלום דחה את הבקשה. בהחלטה נקבע שיש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, וכי יש ראיות לכאורה בחומר החקירה היכולות לבסס אשמתו של המשיב. יחד עם זאת, ציין בית המשפט קמא בהחלטתו, שהראיות מבוססות בעיקר על מידת האמון שייתן בית המשפט בבוא העת, "ובשלב הזה, לא ניתן לקבוע, כי הכל סגור ונעול". כמו כן ציין בית המשפט בהחלטתו כי לא הוכחה תשתית ראייתית לפיה יש בסיס לעילת המסוכנות לציבור. מכל מקום, נקבע בהחלטה, בשים לב לשיקולים הפרטניים הנוגעים למשיב ולנסיבות ביצוע העבירה לכאורה, ניתן להפיג את המסוכנות ולהשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחשוד פחותה. לפיכך הורה בית המשפט קמא על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא בכתובת מגוריו בבאר שבע עד ליום 10.6.07 שעה 13:00, הפקדת סכום של 7,500 ש"ח, ערבות עצמית וערבות צד ג' של שני ערבים בסכום של 5,000 ש"ח. 

5.      המדינה טוענת בערר כי ממכלול חומר הראיות שנאסף כנגד המשיב עולה תמונה כי מדובר באדם מסוכן, בעל עבר פלילי עשיר ומכביד בעבירות של רכוש ואלימות, חסר מעצורים ובעל דחפים מיניים אימפולסיביים, המעידים על מסוכנותו הרבה בכלל ומסוכנותו המינית בפרט. לטענתה, שחרורו של המשיב בלא שגורם מקצועי בחן את מידת מסוכנתו בכלל ומסוכנותו המינית בפרט עשויה לסכן באופן ממשי את הציבור.

6.      ב"כ המשיב טוען, ראשית, שהצהרת התובע שהוגשה לבית המשפט קמא אינה עומדת בדרישות החוק. הוא מוסיף, שמלשון ההחלטה, לפיה לא הכל סגור ונעול, עולה שדעתו של בית המשפט קמא לא נחה גם מדיותן של הראיות וכי קיים במקרה זה חשש של ממש שמשפחת המתלוננת העלילה על המשיב עלילה כדי לסגור איתו חשבונות הקשורים ליחסים שביניהם. כמו כן נטען, שלא נראו על גופה של המתלוננת כל סימנים לשימוש בכוח. לטענת ב"כ המשיב בנסיבות המקרה אין גם צורך בתסקיר מעצר ובית המשפט יוכל להעריך בעצמו את מסוכנותו, ליתר דיוק, העדר מסוכנותו של המשיב.  

7.      לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996, בית המשפט רשאי להאריך מעצרו של אדם, גם אם חקירתו הסתיימה, אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש נגדו כתב אישום ואם שוכנע כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים.

8.      במקרה שלפנינו, אינני מוצא פגם בהצהרת התובע. מחומר הראיות אף עולה, שבידי המדינה קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום המבוססות בעיקר על הודעתה של המתלוננת. העובדה אותה ציין בית המשפט קמא בהחלטתו, שהרשעתו של המשיב תלויה באמון שבית המשפט ייחס לעדויות שיישמעו בפניו ומבחינה זו "לא הכל סגור", אינה שוללת קיומן של ראיות לכאורה ואף אינה מפחית מעוצמתן. גם טענת העלילה אינה יכולה, בשלב זה, לשלול קיומן של ראיות לכאורה. אשר לעילת המעצר, לאור נסיבות האירוע כשהעבירה בוצעה לכאורה נגד קטינה תוך הפעלת כוח ובהתחשב בהרשעות הקודמות של המשיב, הכרוכות רובן בהפעלת אלימות, אני סבור שקיימת בעניינו לכאורה עילת מעצר המבוססת על מסוכנותו של המשיב. בשלב זה אין לשלול את האפשרות שבית המשפט שידון בבקשה להארכת המעצר עד תום ההליכים יחליט להסתפק בחלופת מעצר. אולם החלטה כזאת, אני סבור, ראוי שתתקבל במסגרת אותה בקשה, אז יהיה ניתן לשקול, ביתר יסודיות ולאחר קבלת תסקיר מעצר, את מסוכנותו של המשיב ואת השאלה האם קיימות חלופות מעצר שפגיעתן בחירותו פחותה, אשר יכולות להפיג את המסוכנות. בשלב זה אני סבור שהחומר אשר עמד בפני בית המשפט קמא הצדיק את הארכת המעצר המבוקשת.

9.      התוצאה היא שאני מקבל את הערר, מבטל את החלטתו של בית המשפט קמא ומורה על הארכת מעצרו של המשיב  עד ליום 10.6.2007 שעה 13:00.

ניתנה היום, כ"א בסיון, תשס"ז (7 ביוני 2007), במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: